ב-23 שנות קיומה, יצרה "משפחת סימפסון" עולם עשיר, אך יש בו מעט דברים שנחשבים למסורת. אחד מאלה הוא "Treehouse of Horror" – פרק ליל כל הקדושים, שמורכב מכמה סיפורים כאילו-מפחידים קצרים. הכל ראינו שם, מגרסה מעולה ל"העורב" של אדגר אלן פו ועד להומאז'ים שלמים ל"אזור הדמדומים".
הפרק ששודר השנה לא היה טוב במיוחד, או גרוע במיוחד, אבל כן היה מאוד מוזר מבחינת התמהיל שלו. כך, אחד הסיפורים ביסס את הבדיחה המרכזית שלו על כך שהומר מפליץ הרבה – לא סוג הומור שאופייני לסדרה. מאידך, בסיפור אחר השטן הוצג כבוס של אלוהים, כשאלוהים הוא בעצם גרסת ענק של הומר - וזו התייחסות די קיצונית לדת אפילו עבור הסדרה הזאת. לצד אלה, היו בסדרה מספר התייחסויות לסרטים לא מאוד חדשים כמו "אווטאר" ו"הפרפר ופעמון הצלילה". למה? מי יודע.
מי שמחפשים את הרמזים לאיבוד רלוונטיות בסימפסונים, בוודאי ייתלו בפרק הזה, אך פרקי "Treehouse Of Horror" מעולם לא נועדו להיות רלוונטיים. הם כן נועדו להיות יותר מצחיקים מבדרך כלל, וזה לצערנו הרב לא המקרה.
רשומות
